חופש ביטוי ולשון הרע

לפי חוק איסור לשון הרע, תלונה לרשות מוסמכת, כמו המשטרה, עשויה ליהנות מהגנת תום לב כשהיא מוגשת בתום לב ונוגעת לעניין שבסמכות אותה רשות. ההגנה אינה מוחלטת: תלונה כוזבת ביודעין, או הפצת התלונה לגורמים שאינם מוסמכים, עלולות שלא להיות מוגנות. לכן כדאי להגביל את הפנייה לגורם המוסמך ולהקפיד על דיוק.

כן, היא עשויה. החוק מאפשר לבית המשפט להתחשב, בקביעת הפיצוי, בכך שהמפרסם התנצל, תיקן את הפרסום או חזר בו, בתנאים שבחוק. התנצלות מהירה ובולטת באותה במה שבה פורסם הדבר משפיעה בדרך כלל יותר. כדאי לנסח אותה בזהירות, כי היא עלולה להיחשב גם כהודאה.

חופש הביטוי והזכות למחאה מגינים גם על ביקורת חריפה ועל הבעת עמדה נגדית, כולל כלפי אישי ציבור. עם זאת, הם אינם היתר לאיים על אדם, להיצמד אליו או לחסום את דרכו. במקרים כאלה ייתכן סעד לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, ובמקרים של פרסום פוגע גם לפי חוק איסור לשון הרע.

תיעוד במרחב הציבורי הוא בדרך כלל לגיטימי, וכך גם הבעת דעה נגדית. עם זאת, צילום מקרוב מאוד תוך חדירה למרחב האישי של אדם עלול להיחשב פגיעה בשלוות חייו ובפרטיותו, ובנסיבות מסוימות הטרדה. פרסום הסרטון עשוי לעורר גם שאלות לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע, לפי תוכנו והקשרו.