פרסמו עליכם פוסט פוגע: מתי זו לשון הרע, ומה אפשר לעשות?

נבדק ואושר על ידי עו"ד ירדן פישר

פוסט בפייסבוק, הודעה בקבוצת ווטסאפ של השכונה, או ביקורת בגוגל על העסק. פרסום פוגע יכול להתפשט תוך שעות, ונדמה שאין מה לעשות. בפועל, החוק מאפשר לתבוע על לשון הרע. אבל הוא גם מגן על ביקורת, על הבעת דעה ועל אמירת אמת. הנה איך מבדילים, ומה כדאי לעשות בשעות הראשונות.

מה נחשב לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע, בין היתר, כפרסום שעלול: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בגלל מעשים, התנהגות או תכונות שמייחסים לו; או לפגוע בו במשרה שלו, בעבודתו, בעסק שלו או במקצוע שלו. הבדיקה אובייקטיבית. השאלה היא איך אדם סביר יבין את הדברים, ולא למה התכוון הכותב או איך הרגיש הנפגע.

הפרסום לא חייב להיות בעיתון. גם פוסט ברשת חברתית, תגובה, הודעה בקבוצה או מייל לכמה נמענים יכולים להיחשב פרסום. התנאי: שהדברים הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע. ובכתב (כולל ברשת), מספיק שהם עשויים היו להגיע אליו. גם רמז, תמונה או שאלה רטורית יכולים להיחשב לשון הרע, אם המסר שלהם ברור.

עובדה או דעה: מה ההבדל, ולמה הוא חשוב?

"השירות היה איטי והאוכל הגיע קר" הוא תיאור של חוויה. "הבעלים גונב מהלקוחות" הוא האשמה בעבירה. ההבדל משמעותי. ביקורת, גם חריפה, על שירות או על התנהלות ציבורית היא חלק לגיטימי מחופש הביטוי. ייחוס עובדות שקריות, ובמיוחד ייחוס עבירות או חוסר יושר, הוא בדרך כלל המקום שבו נוצר סיכון לתביעה.

מה זה אומר לנפגעים? לא כל פרסום לא נעים מצדיק תביעה. כדאי לבדוק בקור רוח: האם יש בדברים טענה עובדתית שאפשר להראות שהיא לא נכונה? או שמדובר בדעה, מוגזמת ככל שתהיה?

אילו הגנות יש למפרסם?

גם פרסום שהוא לשון הרע לא תמיד מזכה בפיצוי. החוק קובע כמה הגנות:

• אמת הפרסום: הדברים שפורסמו נכונים, והיה עניין ציבורי בפרסום שלהם.
• תום לב: הגנה על מי שפרסם בתום לב, באחד המצבים שהחוק מונה. למשל: הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי או בעניין ציבורי, ביקורת על יצירה או על פעולה שאדם הציג או עשה בפומבי, תלונה לרשות מוסמכת, או פרסום שנועד להגן על עניין אישי כשר. ההגנה דורשת גם שהפרסום לא חרג ממה שסביר. מי שפרסם דבר לא נכון בלי שהאמין בו, או בלי שבדק אותו באופן סביר, יתקשה ליהנות ממנה.
• פרסומים מותרים: על חלק מהפרסומים החוק מגן הגנה מוחלטת. למשל, מה שאומרים בעלי הדין, עורכי הדין שלהם והעדים במהלך דיון בבית המשפט, כולל בכתבי טענות ובבקשות שמוגשים בהליך. אי אפשר לתבוע על זה לשון הרע, גם אם זה שקרי. אבל מה שמוגן הוא הפרסום בתוך ההליך, לא ההפצה שלו החוצה.

לכן, לפני שמגישים תביעה, כדאי לבדוק באיזו הגנה המפרסם צפוי להשתמש, והאם יש לכם ראיות שמפריכות אותה.

כתבו ביקורת שלילית על העסק שלי. מה עכשיו?

ביקורות ברשת הן היום חלק מרכזי מהדרך שבה לקוחות בוחרים עסק. לכן שם גם נוצרים רוב הסכסוכים. לקוח רשאי לתאר את החוויה שלו ולהביע עליה דעה, גם בחריפות. בעל עסק שנפגע מביקורת כזו יתקשה בדרך כלל לזכות בתביעה. כדאי לו לשקול קודם תגובה עניינית ומנומסת, באותו מקום שבו פורסמה הביקורת.

המצב שונה כשהביקורת מייחסת לעסק דברים שלא קרו. למשל: מכירה ביודעין של מוצר פגום, הונאה או הפרת חוק. או כשמדובר במסע של ביקורות שקריות מכמה חשבונות. במקרים כאלה כדאי לבדוק את האפשרויות המשפטיות. כדאי גם לפנות לפלטפורמה ולבקש להסיר תוכן שמפר את תנאי השימוש שלה.

מה אפשר לקבל?

בית המשפט יכול לפסוק פיצוי גם בלי שהנפגע מוכיח נזק כספי, עד תקרה שקבועה בחוק ומתעדכנת מדי פעם. כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, התקרה כפולה. מי שמוכיח נזק ממשי, למשל אובדן לקוחות, יכול לתבוע גם אותו. אבל עליו להוכיח אותו בראיות.

מעבר לפיצוי, בית המשפט רשאי להורות לאסור את הפצת הפרסום, לפרסם תיקון או הכחשה על חשבון המפרסם, או לפרסם את פסק הדין. במקרים מתאימים אפשר לבקש גם צו שימנע פרסום חוזר. התנצלות מושגת בדרך כלל בהסכמה, למשל בפשרה.

מנגד, התנצלות או תיקון מצד המפרסם עשויים להקטין את הפיצוי. התנאי: שפורסמו באותו מקום, באותו היקף ובאותה דרך שבהם פורסם הפרסום הפוגע, ובלי הסתייגויות.

ומה אם זה לא פוסט אחד, אלא רדיפה?

לפעמים הבעיה היא לא פוסט אחד אלא מסע: פרסומים חוזרים, תגובות בכל מקום שבו הנפגע מופיע, הודעות ישירות ותיוגים. במצבים כאלה ייתכן שמדובר גם בהטרדה מאיימת. חוק מניעת הטרדה מאיימת מונה במפורש גם פגיעה בשם הטוב כדרך להטריד. ההליך לפי החוק הזה מהיר יותר. אבל הוא נועד למנוע המשך פגיעה, ולא לפסוק פיצוי. הוא גם דורש יותר מתוכן פוגע: צריך להראות הטרדה, ובסיס סביר לחשש שהיא תחזור.

מה כדאי לעשות?

• לתעד מיד: צילום מסך שמראה את הפרסום, את שם המפרסם, את התאריך ואת הקישור, וגם את התגובות והשיתופים. פרסומים נמחקים מהר.
• לא להגיב באותה מטבע. תגובה פוגענית שלכם עלולה להפוך אתכם לנתבעים.
• לבדוק אם מדובר בעובדה שקרית או בדעה, ובאיזו הגנה המפרסם עשוי להשתמש.
• לשקול פנייה מסודרת למפרסם בדרישה להסיר ולתקן, ובמקרים מסוימים גם פנייה לפלטפורמה.
• לא לחכות הרבה זמן עם ההחלטה. ככל שעובר זמן, קשה יותר למצוא ראיות ועדים, ולהסביר לבית המשפט את הנזק.
• ואם אתם אלה שמפרסמים: הפרידו בין דעה לעובדה, בדקו עובדות לפני שאתם כותבים, וכשמתברר שטעיתם, תקנו מהר ובאותו מקום.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.